התרשמויות

התרשמויות מן הנוף העירוני והאנושי של העיר סן-פטרסבורג, לנינגראד שהתושבים עדיין מכנים אותה פטרבורג או פשוט "פיטר". יצאתי לשליחות הוראה בעיר בין השנים 2002-2004. לימדתי בשני בתי-ספר: "שרשים" במרכז העיר, ו"ירושלים" מרוחק יותר מן המרכז. במאי 2003 חגגה העיר 300 שנה. צילמתי הרבה במהלך השנים הללו. ופעמיים חזרתי אליה להינות שוב מן הארכיטקטורה המדהימה של העיר, מן הגנים, הארמונות, המים, הנהר, העצים שיוצרים נוף מיוחד, בעיקר בחורף, השלג וכל תופעות החורף הנלוות. בבלוג זה אני מביאה את הרשמים מן השליחות ומן הביקורים הנוספים.

יום שני, 19 ביולי 2010

קרונשטאדט שבמפרץ פינלנד

ביקורים בקרונשטאדט פברואר 2003 ומאי 2010
בתקופת השליחות שלי יצאתי מדי פעם עם חברים לטייל מחוץ לעיר סן-פטרסבורג. יום אחד יצאנו לעיר הנמל הרוסית קרונשטאדט, השוכנת על האי קוטלין בשטח הרוסי של מפרץ פינלנד. האי הוא בעל צורה מאורכת, מצפון מערב אל דרום מזרח ונוכחותו מחלקת את מי המפרץ הפיני לשתי תעלות ימיות, התעלה הצפונית והתעלה הדרומית. האימפריה הרוסית, שהונהגה על ידי פטר הגדול, כבשה את האי מידי שבדיה בשנת 1703. בנמל של קרונשטאדט נמצא בסיס צי רוסי חשוב מאוד. הימצאותה של סנקט פטרבורג, העיר השנייה בגודלה ובחשיבותה ברוסיה, במרחק קצר בלבד, מוסיפה לחשיבות האסטרטגית של האי.
באותה תקופה, בשנת 2003 נחנך גשר ענק שהוא גם סכר על מי הים הבלטי. אורכו 16 ק"מ והוא מחבר את קרונשטאדט עם השטח היבשתי של מפרץ פינלנד. במהלך הנסיעה בחודש פברואר כל מה שראינו היה ים שלג ענקי. במקום כחול של מים, לבן של שלג. כשנסעתי על הגשר השנה. גיליתי שהכבישים התרחבו. יש הרבה מחלפים וכיוון שקרונשטאדט היא אזור אסטרטגי חשוב גם הושקעו במעבר הזה הרבה מאוד משאבים. הפעם הים היה כחול כחול, השמיים היו בהירים מאוד. בתחילת מאי מזג האוויר היה קריר, אבל בהחלט נסבל.
העיר הוקמה על ידי פטר הגדול לאחר שכבש את האי מידי שבדיה בשנת 1703. העיר מכסה חלק גדול מדרום מזרח האי וממוקמת מול סנקט פטרבורג. בעיר מתגוררים כ 42,800 תושבים, נכון לשנת 2006.
הכנסיה האורתודוקסית שהיא גם מוזיאון ימי
כנסיית הים ע"ש סנט ניקולאס בקרונשטאדט נבנתה ביוזמת חיל-הים והכומר האורתודוקסי המפורסם יוהן קרונשטאטצקי. הוא רצה לאפשר לאנשי הים, המלחים של חיל הים הרוסי, להגיע לכנסייה מכובדת גם כאשר הם נמצאים במצור על האי. המקום הפך למקום עלייה לרגל, לאנשים שבאו ללמוד אצלו מכל רחבי רוסיה. במשך שנים נאספו כספים לבניית הכנסייה הזו. הכנסייה נבנתה על פי הדגם של האגיה סופיה שבאיסטנבול, והיא נפתחה בשנת 1913. בשנת 1929 נסגרה הכנסייה. מאוחר יותר שימשה הכנסייה למטרות אחרות. המקום שימש ככנסייה רק 16 שנה. המקום נמסר שוב לכנסייה בשנת 2002. היו כוונות לפתוח אותו ב2005. בינתיים המבנה שימש בחלקו כמוזיאון לתולדות חיל הים. כאשר ביקרתי בעיר בשנת 2010 הגעתי למקום כדי לראות שוב את המבנה המדהים הזה. אך גיליתי שהכנסייה כולה מכוסה, לצורך רסטורציה שחזור. אחת הנשים שמכרה מוצרי תיירות ליד הכנסייה אמרה שהשחזור אמור להסתיים בשנת 1914. בוודאי באותה שנה תחנך הכנסייה החדשה במלאת 310 שנים להיווסדה של העיר בידי פטר הגדול.
מרד המלחים בקרונשטאדט 1921
כאשר התחלתי לחקור את תולדות העיר גיליתי פרטים על מרד המלחים בקרונשטאדט : המרד פרץ בפברואר 1921, כאשר מלחי הצי הרוסי הבלטי פרסמו שורת תביעות פוליטיות וכלכליות. המרד הדגיש את ההבדלים שבין הבטחותיה המקוריות של המפלגה הקומוניסטית לבין האופן שבו הוגשמו מאז המהפכה. אף שהמלחים היו בעד המדינה הבולשביקית, לנין וטרוצקי נהגו בהם כאויבים ושלחו נגדם את הצבא האדום. דרישותיהם המרכזיות: בחירה מחדש של הסובייטים בבחירות חדשות וחשאיות, מאחר והסובייטים הקיימים לא מבטאים את רצונותיהם של הפועלים והאיכרים. חופש דיבור ועיתונות לכל המפלגות, חופש האסיפה וההתאגדות באיגודים המקצועיים, לפועלים ולאיכרים כאחד. שחרור כל האסירים המדיניים. ביטול זכויותיה המיוחדות של המפלגה הקומוניסטית. ביטול כל היחידות המזוינות הקומוניסטיות. הם קיוו כי תהיה הצטרפות המונית לדרישותיהם, אך זה לא התרחש. ב-7 למרץ החלו פעולות צבאיות שנוהלו ממוסקבה ע"י טרוצקי. לאחר נפילת קרונשטאט, נטבחו מאות מתומכי המהפכה הזמנית. בתוך הכנסייה היה מוזיאון ימי, ובו תולדות המלחמות בים וחיל הים הרוסי במשך 300 שנה לקיומה של העיר קרונשטאדט מאז ימיו של פטר הגדול. במוזיאון מופיעים שמותיהם של כל המלחים שנהרגו בקרב על לוחות השיש. לפני המהפכה של 1917 נהגו כל הימאים של קרונשטט להתאסף במקום . בכנסיה יש מקום ל- 3000 איש.
פסלו של אדמירל מקארוב
בכיכר הכנסיה האורתודוקסית בקרונשטאדט במרכז העיר ניצב פסלו של סטפאן אוסיפוביץ' מקארוב. הוא נולד ב-8 בינואר 1849, נפטר ב-13 באפריל 1904. היה תת אדמירל מפורסם באימפריה הרוסית, מפקדו רב ההישגים והמעוטר של הצי הרוסי הקיסרי, אוקיינוגרף בעל שם שזכה בפרס מטעם האקדמייה הרוסית למדעים וסופר. מקארוב נולד במיקולאייב אוקראינה. אביו היה קצין זוטר בצי הרוסי. מקארוב זכה לעיטורים רבים עבור שירותו כקפטן של ספינת טורפדו במלחמת רוסיה-טורקיה, 1878-1877. הוא היה בין הראשונים שאימצו את רעיון ספינות טורפדו ואף פיקד בעצמו על ספינה כזו. הוא היה הראשון ששיגר טורפדו, מספינת טורפדו לעבר ספינה טורקית ב-16 בינואר 1877.
מקארוב הוביל שתי משלחות אוקיינוגרפיות מסביב לעולם על גבי הקורבטה "ויטיאז" (גיבור, אביר) (בין השנים 1886-1889 ובין השנים 1894-1896) הוא הגה את רעיון שוברת הקרח, פיקח על הבנייה ואף פיקד על המסעות הראשונים על שוברת הקרח "ירמאק" בחוג הארקטי בשנים 1899 ו-1901. במלחמת רוסיה – יפן קודם מקרוב למפקד צי האוקיינוס השקט של רוסיה. הוא נהרג במהלך מלחמת רוסיה-יפן על האוניה פטרובלבוסק. האונייה התפוצצה כשעלתה על מוקש ימי.
בגלריות המצורפות כאן בבלוג, תוכלו לצפות בצילומים שלי משני הביקורים בקרונשטאדט. הכנסייה האורתודוקסית, הנמל, הכביש והסכר המוביל לקרונשטאדט, פסלו של פטר הגדול, שהקים את סן-פטרסבורג וגם את העיר קרונשטאדט. צילומים מן המוזיאון הימי ועוד התרשמויות שלי.

אין תגובות: